טיפוגרפיה עברית: קישורים

לפני הכל

אתר הגופנים של לוק דברויי מכיל מאגר ממצה של קישורים בנושאי גופנים, כולל דף מיוחד לגופנים עבריים.

אתרי גופנים עבריים

יצרן ומשווק הגופנים העבריים הגדול ביותר הוא סטודיו מאסטרפונט. הסטודיו משווק גופנים שעוצבו על ידי צביקה רוזנברג ועל ידי מעצבים רבים אחרים.

פונטביט משווקת מבחר גדול של גופנים עבריים שעוצבו על ידי נדב עזרא.

שמואל סלע משווק את הגופנים שעיצב באתר שלו, אות סלע.

הגילדה היא קואופרטיב של שלושה מעצבי אותיות, עודד עזר, מיכל סהר, והטייס, שלכל אחד מהם יש גם אתר משלו.

רענן אליזוב משווק את הגופנים שעיצב באתר שלו.

חביב חורי משווק את הגופנים שעיצב, כולל גופנים עבריים, ערביים, ולטיניים באתר שלו, avantype.

יצרנית הגופנים הגרמנית Elsner & Flake ייצרה 12 משפחות גופנים עבריים באיכות גבוהה המשווקים בישראל על ידי פנרג'י. הגופנים הוכנו על ידי גונטר פלייק תוך שיתוף פעולה עם ד"ר איתי תמרי. המבחר כולל בעיקר את משפחות הגופנים המסורתיות כגון פרנק-ריהל, דוד, הדסה, אהרוני, חיים, הצבי, וכדומה, ומשפחה אחת של גופנים נטולי תגים בשם תקווה שאיני יודע את מקורה. הייחוד של הגופנים הללו הוא בכך שחלק מהמשפחות מכיל גופנים במגוון גדול של משקלים (למשל חמישה משקלים להדסה ודוד), תכונה מועילה כאשר רוצים להתאים גופן לטיני לגופן עברי במשקל דומה.

בנוסף ליצרנים והמשווקים המסחריים, קיימים מספר אתרים של מעצבים, רובם בני נוער, שמפיצים גופנים שיצרו: עוקץ של מאיר סדן, פונטי של נוה שגב (עם חלונות פרסומת מעצבנים), הפונטייה של בן נתן (יליד 1984), החומה של דניאל לוי (יליד 1986), והאתר של יעקב מנדלסון. רוב האתרים הללו גם מכילים קישורים לאתרי הגופנים העבריים האחרים. האתרים של מאיר סדן ושל דניאל לוי גם מכילים הסברים קצרים בעברית על יצירת גופנים.

האתר "הפונט", גם הוא של מאיר סדן, מכיל הדרכה נוספת ליוצרי גופנים.

המוסף הטיפוגרפי בקונספציה, שגם הוא ככל הנראה מופעל ונכתב על ידי בני נוער, מכיל מאמרים בנושאי טיפוגרפיה וראיונות עם מעצבים.

אתרי גופנים לטיניים

למרות שהנושא כאן הוא טיפוגרפיה עברית, כדאי לבקר באתרי גופנים לטיניים על מנת ללמוד על המתרחש בתחום. שתי יצרניות ומשווקות הגופנים הגדולות ביותר הן Adobe ו-Agfa-Monotype. שתיהן משווקות מבחר עצום של גופנים, כולל מבחר גדול של אותיות טקסט; חלק מהמשפחות של אותיות הטקסט מכילות מגוון גדול של משקלים, אותיות רגילות ו-italics, גופנים מותאמים לגדלים שונים של טקסט (החל בהערות שוליים וכלה בכותרות), וגופנים המכילים אותיות רבתי מוקטנות, ספרות מיושרות וישנות, ועוד. הגופנים המתקדמים ביותר כיום מבחינה זאת הם גופנים מסדרת ה-Pro של אדובי, שחלקם עוצבו על ידי מעצבי הבית של החברה. יצרניות גופנים גדולות אחרות הן Linotype Library, ITC, Bitstream, URW, ו-Elsner & Flake. בנוסף לאלסנר את פלייק, גם ביטסטרים משווקת מבחר קטן של גופנים עבריים (פרנק-ריהל והדסה). אגפא-מונוטייפ מייצרת את רוב הגופנים העבריים הבסיסיים שמצורפים למערכות ההפעלה חלונות, כולל Arial, Times New Roman, ו-Courier New. הם גם מייצרים גופן מעניין נוסף בשם קורסיבה שמצורף למערכות ההפעלה של המקינטוש (לפעמים לפחות); גופן זה הוא הגרסה העברית של גופן קורסיבה הלטיני, שמונוטייפ עיצבה עבור מיקרוסופט כתחליף לגופן הקליגרפי הלטיני Zapf Chancery. האתרים של אדובי, אגפא-מונוטייפ, ושל ITC מכילים שפע של מידע בנושא טיפוגרפיה בנוסף לגופנים עצמם.

גם האתרים של יצרנים קטנים ושל מעצבים מעניניים מאוד. האתר של The Hoefler Type Foundry, של Porchez Typofonderie, של ה-Dutch Type Library מציעים גופני טקסט מהרמה הגבוהה ביותר.

אתרים שמציעים למכירה או להורדה בחינם גופנים לטיניים של אותיות ראווה (להבדיל מאותיות טקסט) יש כמעט אינסוף. אחד החביבים עלי ביותר הוא ה-Font Diner שמציע מגוון של אותיות "רטרו".

אתרים בנושא טכנולוגיות של גופנים

שני האתרים החשובים ביותר בנושא טכנולוגיות של גופנים הם האתר של טכנולוגית הגופנים באדובי, החברה שפיתחה את גופני הפוסטסקריפט ושל קבוצת הטיפוגרפיה של מיקרוסופט. שתי החברות פיתחו את טכנולוגיית OpenType ביחד.

אתר הגופנים של אפל, החברה שפיתחה את טכנולוגיית הטרוטייפ, פחות מועיל כיום. אפל גם פיתחה הרחבה לטרוטייפ בשם GX או AAT, אבל יש מעט מאוד גופנים כאלה וכיום נראה שגם אפל עצמה זנחה את הטכנולוגיה ועוברת להשתמש ב-OpenType.

ספרים וכתבי עת

שלושה ספרים בעברית מוקדשים בחלקם לטיפוגפיה בכלל וטיפוגרפיה עברית בפרט.

  • עדה ירדני, "ספר הכתב העברי: תולדות, יסודות, סגנונות, ועיצוב", הוצאת כרטא, ירושלים, תשנ"א (יצא לאור גם באנגלית).
  • גרשון סילברברג (בהשתתפות משה שפיצר, מאיר בן-יהודה, שמואל פרץ, ואריה לוטן), "תורת הדפוס", ארגון מפעלי הדפוס בישראל, תשכ"ב.
  • ארהרדט ד' שטיבנר, "ספר הדפוס", תרגם מגרמנית גדעון שטרן, האיגוד הארצי של עובדי הדפוס, 1992.

כתבי העת TUGBoat (באנגלית) ו-Cahiers GUTenberg (בעיקר בצרפתית) מפרסמים מאמרים בנושא טיפוגרפיה, בעיקר בהקשר למערכות הסדר TeX ו-LaTeX.

 

סיון טולדו, כל הזכויות שמורות. עודכן לאחרונה בתאריך  ‏02/05/2004